כיצד מגדירים לקות למידה? מהו אחוז הילדים ואחוז האנשים להם לקות למידה? כיצד משפיעה הלקות לאורך החיים? התמודדות עם לקות למידה אינה פשוטה בכל גיל, כמובן שהדבר מתגלה בזמן בית הספר, אך הוא ממשיך ומלווה את האדם לכל אורך חייו.
תנאים להגדרת לקויות למידה
כדי להגדיר לקות למידה, ולא קושי בלמידה למשל, צריכים להתקיים שני תנאים. התנאי הראשון הוא פער בין הישגיו של התלמיד הלימודיים לבין ההישגים המצופים ממנו על פי גילו ורמת כיתתו. כמו כן צריכים למצוא פער משמעותי בין הישגיו הלימודיים של התלמיד לבין כישוריו האינטלקטואליים, זאת על ידי מבחן מנת משכל כמו מבחן וקסלר. לקויות הלמידה צריכות להיות במקביל לשני התנאים האלה כדי להיות מוגדרות כלקויות.
כמו כן לקויות למידה מתקיימות רק במידה ולאדם רמת משכל תקינה. הכוונה היא ל-IQ והוא צריך להיות בין 85 לבין 115. במידה ורמת המשכל היא מתחת ל-85, התלמיד יוגדר עם פיגור מסויים ולא עם לקות למידה.
איבחון לקויות
כדי לאבחן, יש לבצע איבחון דידקטי או איבחון פסיכו דידקטי. איבחון דידקטי בוחן את כל תחומי הלמידה, זיכרון, קשב, הבנת הנקרא, כתיבה וכו'. איבחון פסיכו דידקטי לעומת זאת נעשה על ידי פסיכולוג שמבצע איבחון שלם, גם חלק דידקטי וגם חלק פסיכולוגי. החלק הפסיכולוגי נותן מענה גם לחלק הרגשי וגם בוחן IQ. קיימות מספר סוגים של לקויות למידה
סוגי לקויות
הלקויות הלמידה המוכרות הן דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה. דיסלקציה היא לקות בקריאה. הקריאה השוטפת, הכתיב, זיהוי המילים ושטף הזיהוי מלווים בקשיים ומתפתחים באופן לקוי. דיסגרפיה היא לקויות בכתיבה והיא מתבטאת בבעיות כתיבה, חוסר דיוק, שגיאות כתיב, כתב בלתי קריא, איטיות וגם במאמץ בכתיבה. דיסקלקוליה היא לקויות בחשבון. לקות בחשבון היא קושי למידה ספציפי במתמטיקה ובו למידה והבנה של כמות, מרחב, מבנה, מדידה ומניה.
דיסגרפיה
דיסגרפיה תראה על הדף על ידי עיצוב אותיות בלתי תקין. תלמידים יכתבו למשל צ' כמו ד' ולא יצליחו לעשות הבחנה בין אותיות שצריכות להיכתב בתוך השורה לבין כאלה שצריכות להיכתב מחוץ לשורה. כמו כן הם יתקשו לשמור על רווח הולם בין מילים ועוד.