הרבה פעמים נוטים לחשוב כי קשיים בלימודים נובעים מחוסר רצון, עצלנות או העדר שליטה עצמית. אך המכשול העיקרי באבחנות הללו נעוץ בכך שהן אולי נכונות – אך הן רק סימפטומים של בעיות אחרות ושורשיות יותר שיש לטפל בהן. לכן הרבה תלמידים וגם אנשים מבוגרים, נוטים לשיפוט עצמי ולתחושת אשמה, והם מנסים שוב ושוב להתרכז בלימודים ללא הצלחה רבה. אז מה צריך לעשות, ואיך ניתן לשפר את תהליך הלימוד? הנה כמה עצות שיסייעו לכל אחד ואחת, למתקשים יותר ולמתקשים פחות:
היכנסו לאווירה לימודית
עוד לפני שתפנו לאפשרות של אבחון מקצועי או מבחן ללקויות למידה, נסו לנטרל עד כמה שניתן את סביבת הלימוד שלכם מהעולם שבחוץ: דאגו לקום מוקדם ולהכין את היום שלכם בצורה הטובה ביותר (רצוי אפילו להקדים ולעשות זאת ערב קודם), תכננו את המשימות שלכם לאותו יום וקבעו לכם פרקי זמן קבועים להפסקות – בכדי לבדוק את האם עמדתם ביעד שהצבתם לעצמכם עד לשעה הנקובה; אם אתם רואים שבמשך ההפסקה שלכם לא הצלחתם להתקדם באופן משמעותי – כנראה שאתם לא מתמודדים עם הבעיה בדרך הנכונה, ויש צורך "לתקוף" אותה מכיוון אחר. בנוסף, חשוב מאד שתקפידו על זמני הפסקה קבועים מראש (אפילו בעזרת שעון מעורר), כדי שלא תחזרו ללימוד מאוחר מכפי שרציתם ותשכחו היכן עצרתם ומה בכלל עשיתם.
הקדישו פרקי זמן ריאליים למשימות
למרות האמור לעיל, חשוב לציין כי הרבה מאד פעמים יש רצון (טבעי) להספיק כמה שיותר, בכדי להתקדם למשימה הבאה. אך במרבית הפעמים ובמיוחד כאשר נחשפים לחומר הלימודי בפעם הראשונה (אם זהו קורס, ספר, או אפילו מסגרת חינוכית חדשה) פרק הזמן שהוקצב הוא קצר מדי ולא מספיק, ולכן יש לחשב את הזמנים באופן שיהיה קרוב יותר למציאות, וכך לתכנן את מסגרת הזמנים בצורה נכונה יותר, וכמובן גם לא להתאכזב בכל פעם מחדש שהיעד לא הושג.
תנו לעצמכם מתנות
לבסוף, כדאי לבנות הרגל של משימות ואיתן פרסים קטנים: הגדירו לעצמכם יעדים המפורקים למשימות פשוטות עד כמה שניתן, ובכל יעד משמעותי (או אפילו מעט משמעותי) תנו לעצמכם פרס קטן: הפסקה בת שתי דקות, פרי, האזנה לשיר אהוב ועוד ועוד. פירוק המשימות לגורמים קטנים יועיל לכם מאד בהתקדמות, ועם הפרסים הקטנים תעלה יותר ויותר המוטבציה.
קראו גם: שאלות על אינטרנט למגזר החרדי