האם לימודי הליבה לחרדים באמת הכרחיים?

בתקופתו של שר החינוך פירון מסייעת יש עתיד קמה היוזמה להטמעת לימודי הליבה במוסדות הלימוד החרדיים. למשרד החינוך אין דרך להכריח את מוסדות הלימוד הפרטיים לכלול את לימודי הליבה בתכנית הלימודים והוא ניסה לעשות זאת באמצעות סנקציות כלכליות. שר החינוך פירון ניסה לעשות זאת באמצעות תקצוב המוסדות והעמיד את לימודי הליבה כתנאי לקבלת תקציב ממשרד החינוך. פירון האמין כי לימודי הליבה (אנגלית, מתמטיקה ואזרחות) הם הכרחיים לצורך השתלבותם המלאה של החרדים בחברה הישראלית ובשוק העבודה. יוזמתו של השר פירון לא התקבלה בברכה בציבור החרדי ובסופו של דבר בוטלה בקונסטלציה פוליטית אחרת. אך השאלה האם לימודי הליבה לחרדיים באמת הכרחיים עדין נתונה לויכוח.

ההשלכות של ויתור על לימודי ליבה

הוויתור על לימודי הליבה כפי שפורסם בבלוג העולם החרדי זכה לביקורת רבה מצד המוסדות האקדמיים, פרופסור יוסף ורבין מהאוניברסיטה הפתוחה תיאר כך את הדברים ״ויתור על לימודי ליבה כאילו אין השכלה גבוהה ומצד שני הפניית חרדים להשכלה הגבוהה כאילו למדו לימודי ליבה דינה כישלון ברור״. פרופסור ורבין הסביר כי הסטודנטים החרדיים  יזקקו להשלמת פערי ידע הנובעים מהתמקדות בלימודי קודש תוך כדי ויתור על לימודי ליבה; יתכן כי יחידים יעשו זאת בקלות אך בסופו של דבר צפוי לחץ להוריד את רמת הלימודים על מנת למנוע נשירה של חרדים ממסלולי הלימוד. פרופסור ורבין העלה שני תרחישים אפשריים:

1. מצב שבו אין התפשרות על רמת הלימודים ובו אחוזים מעטים מהציבור החרדי יסיימו אל לימודיהם. תרחיש שלא משיג את המטרה.
2. מצב בו ״כוחות השוק״ מנצחים ומורידים את רמת הלימודים. מצב שכזה יביא לאחוזים גדולים של בעלי תארים חרדים אך אלו יהיו תארים נחותים הנופלים מרמתם של מסיימי הלימודים החילוניים. שוב זה זהו תרחיש שאינו משיג את המטרות של השר פירון.

פרופסור ורבין דיבר על רפורמה מקיפה יותר בחינוך היסודי והתיכוני של הציבור החרדי עד גיל 18, רפורמה מקיפה יותר מאשר סוגיית לימודי הליבה.

דעות אחרות לגבי לימודי ליבה

אך מנגד, ישנן גם טענות שלימודי הליבה אינם הכרחיים. על פי הטענות, הגדרת לימודי הליבה כחלק מהידע הבסיסי שכל תלמיד צריך ללמוד מביאה לאינפלציה של תכנים. כלומר עומס תכנים אשר יביא את מערכת החינוך להתאמץ לדחוס חומר אל תכנית הלימודים יותר מאשר להקדיש את הזמנת להקניית כלי הלמידה הנכונים לתלמידים, כלים אשר ישמשו אותם במהלך כל חייהם. רבים ממנהלי בתי הספר הסכימו כי מספר שעות הלימוד העומדות לרשותם אינו תואם לכמות החומר הרב שידרשו להעביר.

טענות קצת יותר שנויות במחלוקת תוקפות באופן ישיר את לימודי הליבה ומטילות ספק גדול בנחיצותן. דר יורם הרפז, מרצה לחינוך בבית ברל מטיל ספק גדול בנחיצותם של לימודי המתמטיקה וגורס ש 99.9 אחוז כלל אינם משתמשים בכלים המתמטיים אשר למדו. אך מצד שני לא מציג מחקר סטטיסטי התומך במספר זה.

המאמר מוגש באדיבות חוי ארנפלד – לימודים לחרדים