חוק שירות בצה"ל הוא חובה על כל אזרח ישראלי. החוק קובע כי על כל אזרח או אזרחית לשרת בצבא, כמובן אלא אם כן הם עומדים בקריטריונים השונים הפוטרים משירות מלא או מקוצר.
ההחלטה לוותר ולא לגייס אזרח היא של הצבא בלבד. אזרח שזומן לגיוס והוא אינו מתייצב ועל דעת עצמו הוא מחליט שלא להתגייס, יוגדר משתמט / ת מהצבא. חשוב להוסיף כי קיים הבדל בין הימנעות מגיוס, אז הצעד מתבצע בשיתוף פעולה ובהסכמה של שני הצדדים – הצבא והאזרח, לבין השתמטות, אז האזרח מוגדר עריק וצפוי לו עונש. קראו בהרחבה על ייצוג בבית דין צבאי!
החל מתאריך הגיוס, האחראי הבלעדי על האזרח הוא הצבא ולכן כל הפעולות שיביאו לגיוסו או לענישתו יתבצעו על ידי הצבא. ההחלטה של אזרח שלא להתגייס יכולה אמנם להיות עם סיבות מוצדקות, אך זה עדיין לא יהפוך אותו ללא משתמט.
השתמטות מהצבא
כאמור, החל מרגע קבלת צו הגיוס ועד לקבלת פטור משירות הכול יעבור דרך הצבא. בין אם מדובר בחייל שלא חזר מחופשה בביתו ובין אם מדובר במועמד לגיוס. אך ההבדל בין שני המקרים הוא גדול. בעוד שחייל שלא חוזר לבסיס עשוי לעמוד למשפט על אי חזרתו לבסיס לאחר 100 יום, הרי שמשתמט יסתבך בהליך פלילי שבהחלט יכול להשפיע על כל החיים שלו.
העונשים הצפויים על השתמטות מהצבא אינם דומים תמיד. לא משנה אם המשתמט הסגיר את עצמו לבד או שתפסו אותו, העונש יכול להיות נזיפה קלה לעומת עונש קשה של מאסר בבית כלא צבאי עד 15 שנים.
ייעוץ והכוונה בנושא ניתן לקבל באמצעות אתר הבית של עו"ד צבאי אבי פינרסקי!
החיים האזרחיים
אזרח שבוחר להשתמט ולא להתגייס, עלול להמיט אסון על חייו האזרחיים. בואו נגיד שהמפסיד הגדול הוא לאו דווקא הצבא.